הבאסטה של השבעה נסגרה

הבאסטה של השבעה נסגרה

מרגע שנודע לי על מות אמא ביום ג ב 21:30 עד שהתחלתי לקבל את פני המנחמים ביום חמישי לא היה לי ראש לחילופי דברים עם אף אחד זולת שני אחי ואשתי.שתי שיחות טלפון עם "זרים" בערב בו נודע לי על הפטירה היו מיטרד קשה כמוהם גם הבעות הצער הכנות של המשתתפים בלוויה היו הפרעה להרהורים שהרהרתי על הכאב יותר משהיו מנחמים

לא להאמין איך כאב חזק ואבל צועדים יד ביד עם הומור מקאברי ושחור. תודה לאל שאמא שלנו עשתה לנו הנחות והתעסקנו עם אורחים לא רצויים יום אחד במקום חמישה הרי תמיד בניחום אבלים מגיעים כאלה שיושבים על הצוואר או רכלניות וחטטניות. תודה לאל שבחינוך הטוב שקיבלנו מהורינו אין פוטנציאל שאנחנו כאחים נריב אבל יש משפחות שאחים שישבו שבעה שונאים אחד את השני ומתקוטטים בניהם גם בשבעה.

מה שהיה קשה היו השעות של לפני הלוויה ואז רוח של הומור שחור קפצה עלי

אשתי אמרה לי

"הרי אמא שלך נפטרה"

עניתי לה "את רוצה שאני אבכה? "

לאחר מכן היא אמרה שהיא לחוצה
אז עניתי לה "מה קרה מישהו מת ?"

חלקת הקבר היא קבר תחתון וקבר עליון אבי שהלך לעולמו לפני כמעט שנים קבור כמובן בקבר התחתון.

כאשר הקברן עמל על מלאכתו אמרתי לו "תיזהר על אבא שלי"

וכאשר הניחו את גופתה של אמא אמרתי

"כל השנים הוא רכב עליה עכשיו היא רוכבת עליו"

מה שביטא את הכאב היה ש10 דקות לפני שנסענו לבית העלמין אחזה בי צמרמורת כאשר השמעתי את השיר "תרנגול כפרות" של יוסי בנאי שהוקלט מספר ימים לפני מותו.שמור     בטל

<!– –>נכתב על ידי שבנ"פ , 7/10/2006 10:20

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: